אודות

השיטה, החזון והעשייה של המרכז — כמו במסמך הרשמי.

למה ג'לסה סוויה ?

המונח "ג'לסה סוויה" מתייחס, בתרגום חופשי, להתכנסות קהילתית שבה אנשים חוברים יחד לשיח פתוח, במטרה לבנות אווירה הרמונית ולפעול לטובת הכלל.

כבר בתקופת יוון העתיקה, התכנסו בני אדם כדי לדון, להחליף רעיונות ולהגיע לתובנות משותפות באמצעות דיאלוג. תהליכים אלה הובילו להתגבשות אידיאלים ולשאיפה לממשם הלכה למעשה. מתוך מסורת זו התפתח מושג האקדמיה, אשר הניח את היסודות להתפתחות המדע בעולם.

הידע המדעי נשען, בין היתר, על שיח, שיתוף פעולה, ניצול מושכל של משאבים וחשיבה יצירתית. באמצעות דיאלוג והבנה עמוקה של צרכי הפרט והקהילה, ניתן לטפח תחושת ערבות הדדית, לחזק את תחושת השייכות, וליצור מרחב שבו האדם אינו לבדו – אלא חלק מקולקטיב תומך ומשמעותי.


החזון שלנו

עשיית טוב באמצעות בניית תהליכים חברתיים המקדמים שיתופי פעולה, מתוך שאיפה לעיצוב עתיד מיטבי ובר־קיימא.
אנו רואים בשיח בונה ובחשיבה משותפת כלי מקצועי מרכזי ליצירת ערך חברתי, לחיזוק מערכות יחסים ולהובלת שינוי אפקטיבי.
גישתנו מבוססת על מיצוי יכולותיהם של יחידים וארגונים – כפרטים, משפחות, בעלי תפקידים ועמותות – תוך יצירת איזון בין רווח אישי לרווח חברתי והרחבת מעגלי ההשפעה בקהילה.
אנו שואפים להוביל תהליכים המקדמים צמיחה משותפת, חיזוק שותפויות ויצירת אימפקט חיובי מתמשך.
אם הגעתם עד לכאן, בקצב שלכם – אתם כבר חלק מתהליך של חשיבה משותפת ועשיית טוב, ואנו מזמינים אתכם להמשיך ולהעמיק עמנו בדרך זו.


פעילות המרכז

המרכז מספק ליווי מקצועי מקיף ברמה האישית והארגונית, לצד שירותי הדרכה והכשרה במגוון תחומים, ובהם: ניהול פרויקטים חינוכיים ועסקיים, אימון אישי וארגוני, ושירותי גישור ויישוב סכסוכים.


גופים שעובדים איתם

משרדי ממשלה, ובהם משרד החינוך, משרד הפנים, משטרת ישראל, משרד הרווחה; רשויות מקומיות, מתנ״סים, עמותות ומכללות – נשמח לשתף עמכם פעולה.
אנו פונים לכל אחד ואחת מכם – בעלי תפקידים, ארגונים ועמותות – ומזמינים אתכם לצעוד עמנו קדימה, להרחיב את מעגלי ההשפעה ולחזק עשייה חיובית ומשמעותית בקהילה.

חלון פעילות

עדכונים, מפגשים, הודעות — “מה חדש בקמפוס”.

נוסחת QD יהודה חטיב:
פורסם lecture 2026-06-16
נוסחת QD יהודה חטיב:
כנס במרכז סבן
מתעדכן מהניהול מידע אמין ומסודר
כנס גישורים ה-18
פורסם lecture 2026-06-02
כנס גישורים ה-18
אוניברסיטת בר- אילן
מתעדכן מהניהול מידע אמין ומסודר
במהלך סימולאציה בגישור בנגב
פורסם course 2026-03-24
במהלך סימולאציה בגישור בנגב
יהודה חטיב:
מתעדכן מהניהול מידע אמין ומסודר
סיום קורס גישור בגוש חלב
פורסם course 2026-03-16
סיום קורס גישור בגוש חלב
בהדרכת יהודה חטיב:
מתעדכן מהניהול מידע אמין ומסודר
מפגש צוות גישור טמרה במרכז הגישור ג'לסה סוויה
פורסם 2026-03-16
מפגש צוות גישור טמרה במרכז הגישור ג'לסה סוויה
התנעת מרכז גישור קהילתי תמרה
מתעדכן מהניהול מידע אמין ומסודר
פרקטיקום בגישור מרכז גישור קהילתי עכו
פורסם course 2026-03-16
פרקטיקום בגישור מרכז גישור קהילתי עכו
בהדרכת יהודה חטיב ודיויד שמעוני
מתעדכן מהניהול מידע אמין ומסודר
מפגש גישור  במקובלה
פורסם community 2026-03-08
מפגש גישור במקובלה
יהודה חטיב
מתעדכן מהניהול מידע אמין ומסודר
קורס גישור מרכז גישור קהילתי שפרעם
פורסם course 2026-02-28
קורס גישור מרכז גישור קהילתי שפרעם
בהדרכת יהודה חטיב
מתעדכן מהניהול מידע אמין ומסודר
יהודה חטיב
פורסם dialogue 2026-02-26
יהודה חטיב
מומחה לגישור וצדק מאחה
מתעדכן מהניהול מידע אמין ומסודר

סדנאות וקורסים

תוכן לימודי ברור: תאריך, מיקום, רמה ותיאור קצר.

יום עיון גישור &מתמטיקה
2026-06-15 מגשרים
יום עיון גישור &מתמטיקה
יום עיון
מספר משתתפים מוגבל תרגול + תוצרים
حين تتكلم الأسرة
2026-10-16 للازواج الشابة , للشباب الذين يطمحون لبناء اسرة
حين تتكلم الأسرة
مسارًا متكاملًا يبدأ بالفهم النظري، ويمرّ عبر تحليل الأبعاد النفسية والاجتماعية والاقتصادية والقانونية، لينتهي بممارسة تطبيقية قادرة على تحويل النزاع إلى اتفاق مستدام."
מספר משתתפים מוגבל תרגול + תוצרים
גישור בסיסי
תאריך יתעדכן מתאים לאנשים שמעוניינים לרכוש כלים חזקים לתקשורת אפקטיבית
גישור בסיסי
גישור בסיסי עפ"י התוכנית של ועדת גדות
מספר משתתפים מוגבל תרגול + תוצרים

ספרים ומאמרים

ספרים מומלצים להשאלה/קריאה ומאמרים מקצועיים — מתעדכן אוטומטית ממערכת הניהול.

אוסף הספרים

ספרים

ספרים נבחרים לקריאה, השאלה והשראה — מוצגים בצורה יוקרתית וברורה.

זמין ספר גישור
الوساطة العائلية من إدارة الشقاق إلى هندسة المستقبل
יהודה חטיב: بروفيسور يهودا خطيب
دليل الوساطة العائلية: الانفصال السلمي والتمكين الأسري بين الأجيال الوساطة كملاذ آمن وحضاري تُعتبر الأسرة اللبنة الأساسية في البناء الاجتماعي، وأحد أهم الأطر التي تتشكل داخلها شخصية الإنسان وقيمه وعلاقاته الاجتماعية. فهي ليست مجرد وحدة معيشية تجمع بين أفراد تربطهم صلة القرابة، وإنما منظومة اجتماعية وإنسانية تقوم على مجموعة من الأدوار والمسؤوليات والتوقعات المتبادلة. ومن ثم، فإن استقرار الأسرة لا ينعكس على الزوجين وحدهما، بل يمتد أثره إلى الأبناء، والعائلة الممتدة، والمجتمع المحلي، وصولاً إلى السلم الأهلي والاستقرار الاجتماعي بصورة عامة. غير أن الحياة الزوجية، مهما اتسمت في بدايتها بالتوافق، قد تواجه مع مرور الوقت تحديات وضغوطاً متعددة؛ اقتصادية واجتماعية ونفسية وتربوية وثقافية. وقد تتراكم الخلافات الصغيرة دون أن تجد مجالاً مناسباً للحوار، فتتحول تدريجياً إلى حالة من التوتر المستمر، أو فقدان الثقة، أو انقطاع التواصل، وقد تصل في بعض الحالات إلى الشقاق والرغبة في الانفصال. وفي هذه المرحلة، لا يعود السؤال مقتصراً على ما إذا كان الزواج سيستمر أم سينتهي، وإنما يصبح السؤال الأهم: كيف يمكن إدارة الخلاف بطريقة تحفظ حقوق الأطراف وتصون كرامتهم وتقلل من الأضرار المترتبة على النزاع، ولا سيما على الأبناء؟ من هنا تبرز الوساطة العائلية بوصفها أحد المسارات الحديثة لإدارة النزاعات الأسرية وتسويتها بصورة أكثر مرونة وإنسانية. فالوساطة لا تنطلق من افتراض أن أحد الطرفين يجب أن ينتصر والآخر يجب أن يخسر، وإنما تقوم على البحث عن مساحة مشتركة يمكن من خلالها إعادة تنظيم العلاقة أو إنهاؤها بصورة مسؤولة. وهي بذلك تختلف عن النموذج الخصومي الذي قد يحوّل الخلاف الزوجي إلى مواجهة قانونية ونفسية طويلة، يصبح فيها الطرف الآخر خصماً ينبغي التغلب عليه، بدلاً من كونه شريكاً سابقاً أو والداً أو والدةً سيظل حاضراً في حياة الأبناء. وتقوم الوساطة العائلية على وجود طرف ثالث محايد ومستقل، هو الوسيط، يساعد الأطراف على الانتقال من حالة الصراع والانفعال إلى مساحة أكثر هدوء تسمح بفهم المصالح والاحتياجات الحقيقية لكل طرف. فالوسيط لا يتولى اتخاذ القرار نيابة عن الزوجين، ولا يفرض عليهما حلاً جاهزاً، وإنما يساعدهما على بناء حوار منظم، وتحديد القضايا محل الخلاف، وترتيب الأولويات، واستكشاف البدائل الممكنة، وصولاً إلى اتفاق يعبّر قدر الإمكان عن إرادتهما المشتركة. وتكمن أهمية هذا الدور في أن النزاع الزوجي غالباً لا يكون نزاعاً قانونياً صرفاً. فقد يظهر في صورة خلاف حول النفقة أو السكن أو الممتلكات أو الحضانة، لكنه في العمق قد يرتبط بمشاعر أعمق، مثل الشعور بعدم التقدير، أو فقدان الثقة، أو الإحساس بالظلم، أو الخوف من المستقبل، أو القلق على الأبناء. ولذلك فإن التعامل مع النزاع من خلال النصوص القانونية وحدها قد لا يكون كافياً لمعالجة جذوره الإنسانية والاجتماعية. أما الوساطة فتتيح مساحة يمكن فيها الاستماع إلى هذه الأبعاد وفهمها دون أن تتحول بالضرورة إلى معركة بين الطرفين. ولا تعني الوساطة العائلية بالضرورة الحفاظ على الزواج بأي ثمن. وهذه نقطة جوهرية في فهم فلسفة الوساطة. فالهدف ليس إجبار الزوجين على الاستمرار في علاقة لم تعد قابلة للاستمرار، وإنما مساعدتهما على اتخاذ قرارات أكثر وعياً ومسؤولية بشأن مستقبلهما. فإذا كان استمرار الحياة الزوجية ممكناً ومقبولاً للطرفين، يمكن للوساطة أن تساعد في إعادة بناء قنوات التواصل ووضع قواعد جديدة للتعامل وإدارة الخلافات المستقبلية. وإذا كان الانفصال هو الخيار الأكثر واقعية، فإن الوساطة تساعد على الانتقال من منطق الانفصال الصراعي إلى منطق الانفصال المنظم، بحيث يتم التعامل مع القضايا المترتبة على الانفصال بطريقة تقلل من النزاع وتحافظ على المصالح الأساسية لجميع الأطراف. وتزداد أهمية هذا الأمر عندما يكون هناك أبناء. فالطلاق أو الانفصال ينهي العلاقة الزوجية، لكنه لا ينهي بالضرورة العلاقة الأبوية. فالزوجان قد يتوقفان عن كونهما شريكين في الحياة، ولكنهما يظلان والدين لأبنائهما، وهو ما يتطلب استمرار قدر من التعاون والتواصل واتخاذ القرارات المشتركة. ومن هنا تستطيع الوساطة أن تنقل تركيز النقاش من سؤال: "من المخطئ؟" إلى سؤال أكثر فائدة: "ما الذي يحتاجه الأبناء، وكيف يمكن للوالدين التعاون من أجل مصلحتهم؟" ويُعد هذا التحول من أهم وظائف الوساطة العائلية، لأنها تساعد الأطراف على الفصل بين مستويين مختلفين من العلاقة: مستوى الخلاف الزوجي، ومستوى المسؤولية الوالدية. فقد تكون العلاقة بين الزوجين قد وصلت إلى طريق مسدود، لكن ذلك لا يعني بالضرورة أن التعاون في تربية الأبناء يجب أن ينتهي. وكلما استطاع الوالدان بناء ترتيبات واضحة بشأن الرعاية، والتعليم، والتواصل، والنفقات، والإجازات، واتخاذ القرارات المتعلقة بالأبناء، قلت احتمالات استمرار الصراع بعد الانفصال. كما تتميز الوساطة بقدرتها على إعادة قدر من الفاعلية والملكية للأطراف أنفسهم. ففي المسار القضائي، يكون القرار النهائي من اختصاص المحكمة، بينما تمنح الوساطة الزوجين فرصة أكبر للمشاركة في صياغة الحل الذي سيؤثر في حياتهما وحياة أبنائهما. وهذه المشاركة قد تزيد من شعورهما بالمسؤولية تجاه الاتفاق، لأن الحل لم يُفرض عليهما من الخارج، بل جاء نتيجة عملية تفاوضية شاركا فيها بصورة مباشرة. ولا تقتصر قيمة الوساطة على الوصول إلى اتفاق نهائي، بل تمتد إلى إدارة عملية الحوار نفسها. ففي كثير من النزاعات العائلية يكون انقطاع التواصل أحد أسباب تفاقم المشكلة. وقد يصبح كل طرف غير قادر على سماع موقف الطرف الآخر بسبب الغضب أو الألم أو تراكم التجارب السلبية. وهنا يعمل الوسيط على تنظيم الحوار، ومنح كل طرف فرصة للتعبير، وإعادة صياغة المواقف بطريقة تقلل من الاستفزاز، والتمييز بين المواقف المعلنة والمصالح الكامنة خلفها. فعلى سبيل المثال، قد يقول أحد الطرفين: "أنا أرفض أن يعيش الأبناء مع الطرف الآخر"، بينما قد تكشف عملية الوساطة أن القلق الحقيقي يتعلق باستقرار الأبناء أو بقدرة الطرف الآخر على توفير الرعاية المناسبة. وفي هذه الحالة يصبح من الممكن الانتقال من موقف جامد إلى نقاش أكثر تحديداً حول المعايير التي يمكن أن تضمن مصلحة الأبناء. وبذلك تتحول الوساطة من مواجهة بين مواقف متعارضة إلى عملية بحث عن مصالح مشتركة وحلول عملية. ومن منظور اجتماعي أوسع، يمكن النظر إلى الوساطة العائلية باعتبارها أداة للوقاية من انتقال النزاع من المستوى الخاص إلى المجال الاجتماعي. فالخلاف الزوجي لا يبقى دائماً محصوراً بين الزوجين؛ إذ قد تدخل فيه العائلات الممتدة، والأقارب، والأصدقاء، وأحياناً شبكات اجتماعية أوسع. وفي بعض البيئات التي تتمتع فيها العائلة الممتدة بدور مؤثر في حياة الزوجين، يمكن أن يتحول النزاع الزوجي إلى نزاع بين عائلتين أو مجموعتين اجتماعيتين، الأمر الذي يزيد من صعوبة التسوية ويجعل آثار النزاع أكثر اتساعاً. ومن هنا يمكن للوساطة العائلية أن تؤدي وظيفة تتجاوز تسوية النزاع الفردي، لتصبح أداة للمحافظة على العلاقات الاجتماعية ومنع التصعيد. فهي تساعد على إيجاد مساحة للحوار المنظم بدلاً من انتقال الخلاف إلى دوائر أوسع من الخصومة والقطيعة. وفي هذا السياق، يمكن للوساطة أن تشكل جسراً بين القيم الاجتماعية التقليدية والمبادئ الحديثة في إدارة النزاع، شريطة احترام حقوق الأفراد، وحرية القرار، والسرية، والحياد، وعدم الإكراه. وتحتاج الوساطة العائلية، مع ذلك، إلى إطار مهني وأخلاقي واضح. فالوسيط ليس قاضياً ولا محامياً لأحد الطرفين، كما أنه ليس مستشاراً عائلياً يتخذ القرار بدلاً عنهما. وتتمثل مهمته الأساسية في إدارة عملية الحوار بصورة مهنية ومحايدة، مع الانتباه إلى التوازن بين الأطراف والتأكد من أن المشاركة في الوساطة تتم بصورة طوعية وآمنة. كما ينبغي أن تكون هناك عناية خاصة بالحالات التي تتضمن اختلالاً شديداً في القوة بين الطرفين أو تهديداً أو إكراهاً أو عنفاً؛ إذ لا يمكن افتراض أن الوساطة هي المسار المناسب لكل نزاع عائلي دون تقييم مهني مسبق لطبيعة الحالة وظروفها. وعليه، فإن الوساطة العائلية لا ينبغي النظر إليها باعتبارها بديلاً بسيطاً عن المحكمة فحسب، وإنما باعتبارها فلسفة مختلفة في التعامل مع النزاع. إنها تنقل مركز الاهتمام من الخصومة إلى الحوار، ومن البحث عن المنتصر إلى البحث عن الحل، ومن التركيز على الماضي إلى بناء ترتيبات أكثر وضوحاً للمستقبل. وهي لا تلغي القانون، بل يمكن أن تعمل في إطاره، بحيث يتم تحويل التوافق الذي يتوصل إليه الأطراف إلى ترتيبات قانونية مناسبة وفق النظام المعمول به. وفي نهاية المطاف، تكمن القيمة الحقيقية للوساطة العائلية في قدرتها على التعامل مع الانفصال، إن أصبح ضرورياً، باعتباره تحولاً في شكل العلاقة وليس بالضرورة انهياراً كاملاً لكل العلاقات الإنسانية المرتبطة بها. فالزوجان قد يختلفان في استمرار العلاقة الزوجية، لكن بإمكانهما، في كثير من الحالات، الاتفاق على حماية الأبناء، وتنظيم المسؤوليات، واحترام الخصوصية، وتجنب التصعيد، وفتح صفحة جديدة أكثر استقراراً. ومن هذا المنظور، تصبح الوساطة العائلية مساحة لإعادة بناء القدرة على اتخاذ القرار، وليس مجرد وسيلة لإنهاء النزاع. إنها تمنح الزوجين فرصة للتوقف، والاستماع، وإعادة تقييم المصالح، ثم اتخاذ قرارات تتسم بقدر أكبر من الوعي والمسؤولية. ولذلك يمكن القول إن الوساطة العائلية لا تسعى فقط إلى حل النزاع القائم، وإنما إلى إدارة آثار النزاع وبناء علاقة أكثر قدرة على التعامل مع المستقبل، خصوصاً عندما تستمر المسؤولية المشتركة تجاه الأبناء. وهكذا تتحول الوساطة من مجرد إجراء تفاوضي إلى مقاربة إنسانية واجتماعية متكاملة، هدفها حماية الكرامة، وتقليل الأضرار، وتعزيز المسؤولية المشتركة، والحفاظ على ما يمكن الحفاظ عليه من العلاقات، سواء انتهت الحياة الزوجية أم استمرت. وفي مجتمع تتزايد فيه تعقيدات العلاقات الأسرية وتتشابك فيه الأبعاد القانونية والاجتماعية والثقافية والنفسية للنزاع، تبرز الوساطة العائلية كأحد المسارات المهمة لبناء ثقافة جديدة في إدارة الخلاف: ثقافة لا تنكر وجود النزاع، وإنما تبحث عن طرق أكثر نضجاً وإنسانية للتعامل معه.
ערבית 2026-09-07
זמין ספר מסלולי ההגירה הידעית הוא מחקר בהיסטוריה האינטלקטואלית, החברתית והפוליטית של המחשבה האסלאמית, העוסק באופן שבו יחידים וקבו
מסלולי ההגירה הידעית ממשבר המרחב הציבורי אל הנדסת הדיאלוג החלופי
פרופ' יהודה חטיב:
הספר מציע את המושג „הגירה ידעית” כמושג אנליטי להבנת המעבר של ייצור המשמעות והלגיטימציה מן המרחב הפוליטי ומן המוסדות הרשמיים אל מרחבים חלופיים – רוחניים, סופיים, אזוטריים ופילוסופיים. הספר אינו רואה בתהליכים אלה בריחה מן המציאות בלבד, אלא ניסיונות היסטוריים לבנייה מחדש של משמעות, זהות, כבוד אנושי והמשותף האתי בתנאים של פילוג, הדרה ומאבקים על סמכות ושלטון. המסלול האינטלקטואלי של הספר הספר עוקב אחר תהליך זה באמצעות שורה של תחנות היסטוריות ואינטלקטואליות: אל-צֻּפָּה וסלמאן אל-פארסי → המודל המוקדם של חברה מקבילה ושל ערכה המוסרי של הידיעה. צפין והבוררות → משבר הלגיטימציה ושבירת המרחב הדיאלוגי הפוליטי. התנועות האזוטריות והתקיה → הגירה אסטרטגית של ידע וזהות בתנאים של עימות פוליטי. הסופיות ואל-חלאג' → מעבר מעימות גלוי אל תיקון פנימי ומיסוד הידע הרוחני. הזאוויות, הח'אנקות והטריקות הסופיות → בניית מרחבים חברתיים ורוחניים מקבילים. המעתזילה וה"מִחְנַה" → ניסיונו של השכל כאשר הוא הופך מכלי ביקורתי לכלי של כפייה פוליטית. אל-פאראבי ואבן סינא → ההגירה אל המרחב הפילוסופי ואל ההפשטה השכלית. אל-ע'זאלי ואבן רֻשְד → העימות בין ההוכחה הרציונלית לבין הטקסט והניסיון לבנות מחדש את היחסים בין החוכמה לבין ההלכה. מתוך מסלולים אלה מגיע הספר אל השאלה העכשווית: כיצד יכול האדם לקבל את קיומה של מחשבה השונה ממחשבתו, מבלי להפוך את השוני להדרה או לעימות? מן ההגירה הידעית אל הנדסת הדיאלוג מסעו של הספר אינו מסתיים באבחון העבר, אלא עובר אל בניית אופק לעתיד. המחבר מציע את המושג „הנדסת הדיאלוג” כביטוי למעבר מניהול הסכסוך אל בנייה מחדש של התנאים המאפשרים דיאלוג, באמצעות: הכרה בכבוד האדם ובזכותו לשונות. הימנעות מתביעת בעלות מוחלטת על האמת במרחב האנושי. הישענות על טיעון ודיאלוג במקום על כפייה. הפיכת השוני ממקור לעימות לאמצעי להרחבת ההבנה. בניית „המשותף האתי” בין בעלי השקפות שונות. הבחנה בין ביקורת על רעיונות לבין שיפוט מוחלט של בני אדם. המטרה אינה להפוך את בני האדם לדומים זה לזה במחשבותיהם, אלא לאפשר להם להיות שונים מבלי לבטל את האחר. התזה המרכזית הספר טוען כי חברות המאבדות את יכולתן לקיים דיאלוג במרחב הציבורי מחפשות, באופן טבעי, מרחבים חלופיים להגנה על משמעות, זהות וכבוד. לאורך ההיסטוריה האסלאמית לבשו מרחבים אלה צורות שונות: רוחניות, סופיות, אזוטריות ופילוסופיות. אולם האתגר העכשווי הוא להחזיר את האנרגיה הידעית והמוסרית אל המרחב הציבורי, כך שההגירה הידעית לא תהיה בריחה קבועה מן המציאות, אלא שלב בדרך לבניית מרחב ציבורי חדש המסוגל להכיל ריבוי ושונות. המסר האחרון של הספר הדיאלוג אינו מחייב אותי לוותר על רעיונותיי, ואינו מחייב אותי לקבל את רעיונותיו של האחר כאמת עבורי; הוא מחייב אותי להכיר בזכותו לחשוב, לחלוק עליי ולהתקיים בכבוד. האדם רשאי לבקר רעיונות, לדון במעשים ולהגן על עקרונות מוסריים; אולם עליו להיזהר מלהפוך את עצמו לבעל סמכות מוחלטת על ערכו או על גורלו של הזולת. מכאן מתחילה הנדסת הדיאלוג: להיות חלוקים מבלי להפוך לאויבים; לדון מבלי לבטל; ולחפש את האמת מבלי לטעון לבעלות בלעדית עליה.
ערבית 2026-08-21
מדריך למשתמש: נוסחת QD לקבלת החלטות ופתרון קונפליקטים‬‬‬
מדריך למשתמש: נוסחת QD לקבלת החלטות ופתרון קונפליקטים‬‬‬
זמין ספר גישור
מדריך למשתמש: נוסחת QD לקבלת החלטות ופתרון קונפליקטים‬‬‬
יהודה חטיב:
חוברת זו נכתבה במטרה אחת: לקחת את המודל הלוגי-מתמטי של נוסחת QD ולהפוך אותו לכלי עבודה פשוט, מדיד ויעיל בשטח. במקום להסתמך על "תחושות בטן" או הערכות כלליות, המדריך שלפניכם יוליך אתכם צעד אחר צעד במדידה מדויקת של שלושת עמודי התווך של כל הסכם: איכות הדיאלוג, איזון האינטרסים, ועמידות הפתרונות.
עברית 2026-05-27
صالح
صالح
זמין ספר חינוך
صالح
יהודה חטיב:
تلخّص هذه القصة رحلة تحوّل الفتى صالح من طفل متهوّر يلهو دون تفكير إلى شابٍّ يتحمّل مسؤولية أفعاله ويتعلّم من أخطائه. بدأت القصة بخطأ صغير عندما أزعج الحيوانات في حظيرة جاره، لكن هذا الخطأ قاده إلى لقاء الحكيم أبو محمد الذي علّمه دروسًا عميقة عن ضبط النفس والرحمة واحترام الآخرين. من خلال التشبيهات التي قدّمها الحكيم لأعضاء الإنسان بالحيوانات، أدرك صالح أهمية السيطرة على النفس والكلمة والسلوك. ومع مرور الوقت، طبّق ما تعلّمه في إصلاح خطئه والعمل بجد مع والده وجاره حتى أعادوا المزرعة إلى حالها. وهكذا تعلّم صالح أن الحكمة الحقيقية تبدأ بالاعتراف بالخطأ، وتحويل التجارب الصعبة إلى فرص للنمو وخدمة الآخرين.
ערבית נוער 2026-03-13
كتاب الوساطة والصلحة
كتاب الوساطة والصلحة
זמין ספר גישור
كتاب الوساطة والصلحة
יהודה חטיב
חוברת גישור בשפה הערבית , תהליך הגישור עם כלים להתנסות
ערבית 2026-03-08
ترتيل الرمز من الأية الى المعادلة
ترتيل الرمز من الأية الى المعادلة
זמין ספר علم الأجتماع
ترتيل الرمز من الأية الى المعادلة
יהודה חטיב:
سعينا في هذا إلى بيان أهمية العلاقة بين الرياضيات والأحرف، لا على المستوى الأدواتي فحسب، بل على المستوى الفلسفي والوجودي، حيث تمثل كل منهما ركنًا أساسًا في تشييد معرفة الإنسان وبنائه الحضاري. فالرياضيات، بما تملكه من منطق صارم ونقاء مفاهيمي، تقدم نموذجًا لفهم القوانين التي تحكم الكون، بينما تحمل الأحرف، كرموز للغة، قدرة مدهشة على التعبير عن هذا الفهم، وعلى تحويل المعاني إلى وعي مشترك بين الناس.
ערבית מתאים לאנשים שמעוניינים לרכוש כלים חזקים לתקשורת אפקטיבית 2026-02-28
معادلات من فن الحوار
معادلات من فن الحوار
זמין ספר
معادلات من فن الحوار
יהודה חטיב
كتاب في اللغة العربية : يكسب القراء روئ قيمة حول الانتقال من المجتمعات الهرمية الى أطر أكثر ديمقراطية الى جانب فهم كيفية اليات الوساطة تعمل على سد الفجوة بشكل فعال بين استراجيات حل النزاعات التقليدية والحديثة
2026-02-14
מרכז הידע

מאמרים

מאמרים מקצועיים, מסודרים וברורים — עם תמונה, תיאור וקובץ PDF אם קיים.

גישור בתוך המשפחה המורחבת – בין מסורת לשינוי חברתי
גישור בתוך המשפחה המורחבת – בין מסורת לשינוי חברתי
מפורסם מאמר גישור
גישור בתוך המשפחה המורחבת – בין מסורת לשינוי חברתי
יהודה חטיב:
הספרות המחקרית מדגישה כי בחברות קולקטיביות, מנגנוני הגישור והפיוס – ובראשם מוסד ה"סולחה" (Sulha) – אינם מהווים רק כלי טכני ליישוב מחלוקות, אלא מנגנון חיוני לשימור הון חברתי ומניעת...
עברית 2026-04-08 PDF
מנגנוני פתרון סכסוכים בין בני הזוג ההורים והילדים
מנגנוני פתרון סכסוכים בין בני הזוג ההורים והילדים
מפורסם מאמר גישור
מנגנוני פתרון סכסוכים בין בני הזוג ההורים והילדים
יהודה חטיב:
המשפחה מהווה את הזירה החברתית הראשונית והמשמעותית ביותר לעיצוב דפוסי תקשורת בין-אישית ולהתפתחות מנגנוני התמודדות עם קונפליקטים
עברית מגשרים 2026-04-01 PDF
תקשורת בין -אישית כבסיס לפתרון סכסוכים בחברה הערבית
תקשורת בין -אישית כבסיס לפתרון סכסוכים בחברה הערבית
מפורסם מאמר גישור
תקשורת בין -אישית כבסיס לפתרון סכסוכים בחברה הערבית
יהודה חטיב:
בהקשר של קונפליקטים, לתקשורת תפקיד מכריע בעיצוב הדינמיקה של הסכסוך. כאשר התקשורת מתנהלת באופן פתוח, ישיר ומכבד, גדל הסיכוי לפתרון מחלוקות באמצעות דיאלוג, הבנה הדדית וזיהוי אינטרסים...
עברית מגשרים 2026-03-30 PDF
Mediation and the Druze Society:  A Way of Life Across Generations
Mediation and the Druze Society:  A Way of Life Across Generations
מפורסם מאמר גישור
Mediation and the Druze Society: A Way of Life Across Generations
יהודה חטיב:
The Druze society is known for its unique social structure, which aims to preserve communal cohesion and resolve conflicts peacefully. It is characterized by a tightly knit socia...
אנגלית מגשרים 2026-03-12 PDF

כתבות וספרים

י

יהודה חטיב

פרופ יהודה חטיב

כנס גישורים ה- 18 אונ' בר-אילן

קישור חיצוני
מעבר לאתר
Mediationonline

הגישור והחברה הדרוזית : דרך חיים לאורך דוורת

לעדה הדרוזית יש יכולת להכיל משברים ויכולת לדעת מתי לוותר ולנהוג בדרך השלום, ומתי לעמוד על שלה. עבורה, גישור הוא הרבה יותר מכלי לפתרון מחלוקות

גישור קישור חיצוני
מעבר לאתר
הנדסת דיאלוג  מכאוס לתחשיב youtube

הנדסת דיאלוג מכאוס לתחשיב

יהודה חטיב

מודל הנדסת הדיאלוג שפיתח יהודה חטיב, המציע גישה שיטתית לניתוח הבדלים תרבותיים ופתרון סכסוכים. בבסיס המודל ניצבת משוואת שיווי המשקל (QD), המודדת את איכותן של החלטות על ידי שקלול של רצון חופשי ושקיפות מידע לצד יעילות טכנית וערכים מוסריים, אל מול גורמי סיכון חיצוניים. הטקסט משווה בין סגנונות תקשורת ותפיסות קונפליקט במערב, במזרח הרחוק ובמזרח התיכון, תוך התבססות על תיאוריות סוציולוגיות ופילוסופיות מוכרות. באמצעות המודל המתמטי, ניתן לתרגם תחושות סובייקטיביות למדדים כמותיים המאפשרים לפרק התנגדויות ולהגיע להסכמות מאוזנות. בסופו של דבר, המודל משמש כלי מעשי עבור מגשרים וחוקרים לשיפור איכות הדיאלוג והשגת תוצאות אסטרטגיות יציבות

גישור קישור חיצוני
מעבר לאתר
Equations in the Art of Dialogue ניב ספרים

Equations in the Art of Dialogue

יהודה חטיב

This book discusses about the comprehensive exploration of how communication failures can exacerbate conflicts, emphasizing the importance of understanding the thought processes and backgrounds of the individuals involved.

גישור קישור חיצוני
מעבר לאתר

הצוות שלנו

אנשים, מקצועיות ולב פתוח — הכוח שמוביל את המרכז קדימה.

יהודה חטיב
יהודה חטיב
יהודה חטיב
מייסד
חוקר עצמאי ושופט אקדמי מזהה חוקר Web of Science: PCT-1164-2025 ORCID: 0009-0006-8559-6801 חוקר עצמאי ושופט אקדמי המתמחה בגישור קהילתי, יישוב סכסוכים ודיאלוג בין-תרבותי, בדגש על יחסי יהודים–ערבים בערים מעורבות בישראל. בעל תואר דוקטור ותואר פרופסור אקדמי שניתן על ידי מוסד אקדמי בחו״ל (קוסטה ריקה). בעל ניסיון במחקר איכותני, בהנחיית תהליכים קהילתיים מבוססי שטח ובהערכת עבודות מחקר ברמה אקדמית לתארים מתקדמים. פעילות השיפוט האקדמי מוכרת ומתועדת במאגר הבינלאומי Web of Science (Clarivate). השתלמות מקצועית בשיפוט עמיתים (Peer Review) מטעם Web of Science Academy ‏(Clarivate), הכוללת היכרות עם סטנדרטים אתיים, הערכת מאמרים אקדמיים ותהליכי פרסום מדעיים.
מייסד

סרטונים

תוכן ויזואלי קצר מהמרכז — מתעדכן אוטומטית ממערכת הניהול

וידאו חי ודינמי MP4 / YouTube / Link
youtube video
YouTube
סרטון מהמרכז
YouTube
2026-02-22
משוואת QD לבדיקת איכות ההסכם
YouTube
משוואת QD לבדיקת איכות ההסכם
YouTube
2026-05-18
Link
בדיקה
וידאו
2026-03-31
MP4
סרטון מהמרכז
MP4
2026-03-31
youtube video
YouTube
סרטון מהמרכז
YouTube
2026-03-16
youtube video
YouTube
סרטון מהמרכז
YouTube
2026-02-22
youtube video
YouTube
סרטון מהמרכז
YouTube
2026-02-22
youtube video
YouTube
סרטון מהמרכז
YouTube
2026-02-22

יצירת קשר

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם כל המידע על הסדנאות.